בית המשפט שחרר ערבים לבנק מערבותם עקב העובדה שהבנק לא טרח להסביר לערבים את משמעות חתימתם על הערבות

ביטול ערבות - ערבים לבנק​

לדברי השופט, עדות נציג הבנק הבהירה את האופן שבו הבנק נהג להחתים עולים חדשים יוצאי ברית המועצות בסוף שנות התשעים. הנציג אישר שהבנק היה מודע לעובדה שהלווים והערבים אינם בקיאים בעברית ועם זאת, הפרטים המהותיים בהסכם  לא הוסברו להם בשפתם.

השופט כתב בפסק דינו:

"גם ערב שמבין על בוריה את השפה העברית יתקשה בפרק זמן של דקות ספורות לרדת לעומקו של ההסכם ולהבין שמדובר בהתחייבות למשך 26 שנה".

ולפיכך, קיבל השופט את טענת הערבים כי במעמד התחייבותם כערבים הם לא הבינו על מה הוחתמו ומה ההשלכות לכך.

בית המשפט פסק כי הבנק לא עמד בחובת הגילוי של הפרטים המהותיים הנוגעים לערבותם של הערבים. וכן, קבע כי הבנק הפר את חובתו לגלות לנתבעים על ההליכים שניהל מול הלווים במשך 12 שנה.

בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה ושחרר את הנתבעים מהערבות. הבנק חויב בשכ"ט עו"ד של 15,000 שקל. 

 

​גם אתם נתקלתם בבעיות עם הבנק שלכם? לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות - לחצו כאן

בשנת 1997, זוג עולים חדשים מרוסיה חתמו מול בנק מזרחי-טפחות על הסכם הלוואה לרכישת דירה.
במעמד החתימה על ההסכם הוחתמו ערבים להסכם, גם הם עולים חדשים מרוסיה. בני הזוג הלווים לא עמדו בהחזר התשלומים ובעקבות כך הבנק פתח נגדם בהליכי הוצאה לפועל וביקש לממש את הדירה.

לאחר מימוש הדירה נותר חוב של כ-173,000 שקל, הבנק לא הצליח בתהליך גביית חובות זה מהלווים. לפיכך, הבנק החליט להגיש תביעה כנגד הערבים.

הערבים שבעת חתימתם על ההסכם היו עולים חדשים, טענו כי הם בקושי דיברו עברית וחתמו על ההסכם בלי שהוא תורגם בפניהם ומבלי שהבינו את המשמעות וההשלכות החתימה. עוד טענו הערבים כי לא הוסברו להם הפרטים המהותיים בהסכם.

לדברי הערבים הבנק לא הביא לידיעתם את ההליכים שננקטו נגד הלווים החל משנת 2001.

השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה הסביר כי על הבנק כגוף "מעין ציבורי" מוטלת האחריות וחובת האמון "המגלמת בתוכה את ציפייתו הלגיטימית של הערב שהבנק יתנהג עמו ברמה גבוהה של מקצועיות, הגינות וזהירות".

במסגרת זו הטילה הפסיקה על הבנקים חובה אקטיבית לגלות מידע מהותי לערב בטרם החתמתו על מסמכי ההלוואה.