הקפאת הליכים משפטיים

הקפאת הליכים

מצב של חדלות פירעון מוגדר לגבי חברה, כמצב שבו אין באפשרותה לשלם את חובותיה לספקים/בנקים/עובדים וכלל הנכסים שלה לא מספיק כדי לכסות חובות אלה. 

דרך אחת להתמודד עם זה הינה הליכה לפירוק, אך יש לשים לב כי הליכה לפירוק סוגרת את החברה, גורמת לה לאיבוד מוניטין ופוגעת אנושות בעובדיה, בלקוחותיה וספקיה.

דרך אחרת מאפשרת לחברה למצוא תוך פרק זמן מוגדר משקיע שירכוש, או יצטרף כשותף ויזרים לחברה כסף, מה שיאפשר לחברה לשקם את עצמן, במסגרת של פשרה ו/או הסדר עם נושיה.

במצב זה מגישה החברה בקשה להבראה או הסדר ומתן צו להקפאת הליכים כנגדה, שפירושו שבמשך 9 חודשים לא יוכלו נושים לפעול כנגד החברה, ומנגד על החברה יהיה מוטל להציג הסדר להבראתה.

ע"י כך שהחברה ממשיכה להיות "עסק חי" בתקופת מתן צו הקפאת ההליכים, היא ממשיכה את הגבייה מלקוחותיה וכסף ממשיך לזרום לקופתה, מה שהיה קשה מאוד לביצוע באם היתה מתפרקת או היו מוטלים עליה עיקולים. 
 

אתם מוזמנים לקרוא גם על פשיטת רגל עורך דין 

 

  מה בעצם קורה בהינתן צו הקפאת הליכים משפטיים

 

1. לא ניתן לפתוח בהליך נשייה חדש או בתביעה כלשהי כנגד החברה.

2. לא ניתן להמשיך בהליך שכבר נפתח.

3. ביהמ"ש יכול לאשר בקשות נושים למימוש נכסים רק במידה ואין הנכס מובטח, וכן שמימושו לא יפגע בתוכנית השיקום שהציגה החברה.

במצב זה חלה למעשה הקפאה מוחלטת של יכולת מימוש נכסי החברה למשך 9 חודשים, נעשה הסדר נושים לעניין סדרי הפירעון של חובות החברה. 

ההסדר עצמו יכול שיכלול: פטור מערבויות, סיווג הנושים לקבוצות בהתאם לאופי החוב כלפיהם ואופן חלוקת הכספים והנכסים שיבוצעו אליהם בהתאם להסדר.

מטרתו העיקרית של ההסדר הינה להביא למצב שבו החברה תצליח להשתקם בסופו של תהליך, דוגמאות של הצלחה ידועות הינן: קלאבמרקט שנרכשה ע"י שופרסל, תבל שבמסגרת מתווה השיקום שלה הוקמה חברת HOT, "זיקה" (מפעלי אלקטרודות) שנרכשה ע"י כימניר אורנוס וגילת לווינים, ועוד. 

התהליך של ה"החלמה" או ה"הבראה" של החברה מלווה בדרך כלל באמצעות נאמן, שתפקידו ללוות את ההליך מראשיתו ועד לעמידתה של החברה על רגליה בעצמה.

צו הקפאת הליכים אינו עומד בזכות עצמו, ולא נועד סתם "לתת אויר" לחברה, שכן הליכה בדרך של הקפאת הליכים הינה אך ורק שלב, בדרך לגיבוש "הצעת פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה" ע"י הנאמן אותו ממנה ביהמ"ש לחברה.

אם יאושר ההסדר אותו מגבש הנאמן על ידי הנושים (באמצעות קיום אסיפות נושים, לפי סוגיהם), ההסדר יובא לאישורו של בית המשפט, ובמידה ומאושר "...הרי הוא מחייב את החברה ואת כל הנושים".

דווקא היום כאשר נטיית השוק הינה לבצע מיזוגים ורכישות, קיים סיכוי גדול לכך שע"י בקשה למתן צו הקפאת הליכים תצליח החברה למצוא משקיע ולהשתקם, אומנם הדרך קשה וסיזיפית, אך אין בזאת כדי לרפות ידיהם של העוסקים במלאכה, כי הסיפוק כל כך גדול כאשר מצליחים, כפי שכתבתי לעיל בצורה זו של הבראת החברה מצילים עובדים, לקוחות, ספקים וכמובן הכי מאושרים הם הבנקים שנתנו הלוואות לחברה והם מצליחים לראות את הכספים חוזרים אליהם.

 

אנו ממליצים לכם לקרוא גם על פשיטת רגל ותהליכים משפטים

 

מתי ינתן צו הקפאת הליכים

 

צו הקפאת הליכים יינתן רק מקום בו מוצא בית המשפט כי יש לחברה סיכוי לשוב ולעמוד על רגליה, ובהתאמה: הסדר נושים מאושר מהווה גושפנקא לתחילת הבראת החברה אשר מתמצא בפעילות פיננסית של חברות יוכל לבנות איתך תוכנית הבראה מוסדרת ולהגישה לבית המשפט לצורך זה. 

חשוב להבין כי מקום בו יתרשם ביהמ"ש כי הקפאת ההליכים הינה בבחינת "ברכה לבטלה" לחברה, ואין בה כל תוחלת או סיכוי להבראה - הוא לא ייתן צו הקפאת הליכים, ובמקרים בהם כבר ניתן צו כאמור - לא תתאפשר הארכתו.

 

בין יתר השיקולים שנוקט בית המשפט בטרם יחליט על מתן צו הקפאת הליכים ניתן למצוא:

1. מצב המשק, כאשר לפעמים יש כשל שוק כמו מיתון. ביהמ"ש מתחשב במצב הכלכלי-חברתי והעיקרון – כל עוד לא נגרם נזק מפעילות הנאמן בהקפאה ההלכה היא כי יש יתרון להקפאה על פני כינוס ופירוק.

2. הנתונים הכלכליים הראשוניים, אם לא ניתן להציג מיד תכנית הבראה והצעת הסדר סבירה. בקשת הקפאה כמסווה עבור פירוק חברה לא תאושר .

3. ביהמ"ש יבחן את התכנית הכלכלית - תכנית ההפעלה אותה יש לצרף לבקשת ההקפאה צריכה להיות ברת יישום ולהראות את אפשרות להגעה להסדר ועל המקורות בתקופת ההקפאה.

 

התכנית צריכה לכלול מספר פרמטרים:

• תזרים מזומנים צפוי לתקופת ההקפאה.

• תחזית רווח והפסד צפויים לתקופה.

• צעדי ייעול והבראה ביהמ"ש לא יאפשר כניסה לגירעון בתקופת ההקפאה.

4. שיקול העסקת עובדים – כאשר עובדים רבים תלויים בחברה בימ"ש נותן לכך יותר משקל, כשבפירוק יפוטרו ובהקפאה יישארו.

5. סחירות של חברה ציבורית – הבורסה בד"כ משעה מסחר בזמן הקפאה אך קל יותר לחדשו.

6. המשקיע – אין נטייה לאשר הקפאה אם המטרה לעשות מכר סיבובי של החברה לבעלי עניין במחיר מציאה ונקייה מחובות.

7. הסכמות קבוצות הנושים לסוגיהן – כשנראה שלא תושג הסכמת של הנושים – חסר טעם לאשר הקפאה.

8. עמדת הנושים המובטחים – עמדת הבנקים שהם בד"כ הנושה העיקרי חשובה ביותר, אם לא יתמכו בהסדר - לא תמיד יתקיים.

9. עבודה בתזרים חיובי – ביהמ"ש יבחן האם תקופת ההקפאה תפגע בנושים או להיפך - תגדיל את כמות נכסי החברה, את תזרים המזומנים שלה ותיטיב את מצב העובדים.

 

לקבלת ייעוץ משפטי בנושאי הקפאת הליכים הינכם מוזמנים ליצור עימנו קשר - לחצו כאן