בית המשפט הנחה לצרף תביעה נזיקית

לתיק הקפאת הליכים

הקפאת הליכים משפטיים

רוכש נכסים הגיש תביעה נגד חברה- מוכרת הנכסים מאחר שלא רשמה את הנכסים על שמו.
לאחר שניתן צו הקפאת הליכים נגד החברה, ביקש הרוכש היתר להמשיך בבירור תביעתו כנגד החברה, מהטעם שתביעתו נגד החברה הינה תביעה נזיקית לפיצוי בגין ירידת ערך הנכס, בשל אי רישומו על שמו.
הדין קובע כי ברגיל בית המשפט ייתן היתר להמשך ניהול תביעות נזיקיות נגד פושטי רגל או חברות בפירוק.
במקרה דנן קבע בית המשפט שלא ליתן לרוכש היתר להמשיך בניהול התביעה מהטעם שעיון בתביעה מגלה כי אומנם הוזכרו בתביעתו נזקים אך התבקשו בפועל סעדים של אכיפת ההסכם או, לחילופין, השבה של הסכום ששולם בגין הנכסים.
כמו כן דחה בית המשפט את בקשת הרוכש מהטעם שהגיש בד בבד תביעת חוב למפרקי החברה
.​

להלן החלטת בית משפט המחוזי​

"מונחת לפניי בקשה למתן היתר להמשך ניהולה של תביעה אשר הדיון בה הוקפא בגין צו הקפאת הליכים שניתן כנגד החברות הנתבעות.

 

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על נספחיהם, לרבות בכתב התביעה המתוקן של התביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 2074/04) [פורסם בנבו] ? הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אומנם, נכונה טענתו של המבקש לפיה תביעה נזיקית אינה בגדר תביעה בת הוכחת חוב בפירוק, ולפיכך הדיון בה יהיה בדרך כלל בפני הערכאות הרגילות:"תביעות נזיקיות אינן בנות הוכחת חוב בפירוק, אלא אם כן התגבשו לסכום קצוב באמצעות הסכם או באמצעות פסק דין.
ההיגיון העומד, כנראה, מאחורי חריג זה הוא שבתביעה כזו יש להכריע הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הפיצוי ? הכרעה שעשויה להיות סבוכה.
הביטוי 'חוב בלתי קצוב' פורש כחוב, שחישובו אינו אריתמטי גרידא, אלא שיש צורך בהערכה לגביו.
במצב המשפטי הנוכחי, כשתביעת נזיקין אינה בת הוכחה בפירוק בפני המפרק, על הנושה הנזיקי לתבוע את החברה בערכאות הרגילות.
כאן עלול הוא להיתקל במחסום, שקובע סעיף 267 לפקודת החברות, ולפיו אין להמשיך או לפתוח בשום הליך אלא ברשות בית המשפט.
מטרת הוראה זו היא לרכז את מכלול התביעות בידי המפרק כדי לשמור ביעילות על עקרון השוויון בין הנושים. כיוון שתביעה נזיקית אינה בת הוכחת חוב בפני המפרק, ממילא אין מקום לתחולת ההוראה לגביה.
אולם לשונה הכללית של ההוראה תופסת גם תביעות נזקיות.
המסקנה היא איפוא, שעל הנושה הנזיקי לבקש מבית המשפט לפתוח בהליכים או להמשיך בהם, וזה ייעתר, בדרך כלל, לבקשתו.
לאחר קבלת פסק דין, המזכה את הנושה לקבל סכום כסף קצוב מהחברה, יכול הנושה להמציא למפרק את פסק הדין כהוכחת חוב, שכן אז מדובר בנזק קצוב" עיקרון זה הוחל גם ביחס לחברה המצויה בהקפאת הליכים: "דיני הפירוק מנתבים את מרבית התביעות אל מסגרת תביעות החוב, והופכים את הנאמן לערכאה שלפניה נדרש הנושה להוכיח את תביעתו.
בעל התפקיד, כאמור, אינו חליף של החברה, אלא ממלא תפקיד מכוח דין מהותי הנועד לחלק את משאביה בין הנושים השונים לפי זכאויות וזיקות מהותיות ואמיתיות ... הדין בהקפאת הליכים דומה לזה שבפירוק, בעיקר במקרים שבהם נעשית ההכרעה בתביעות החוב לאחר ההסדר, באופן שהנאמן אינו נתון עוד לסד הזמנים בן תשעת החודשים.

לחצו כאן לקבלת מידע נוסף על - פשיטת רגל לעסקים שונים
אלא מאי? אף בפירוק מכיר הדין בחובות שאינם בני תביעה, כגון תביעות בנזיקין.
הטעם האמיתי מאחורי עניין זה הוא כי תביעות בנזיקין הן תביעות שהדיון בהן ממושך יחסית, והן דורשות לא פעם שמיעת מומחים, אמדן נזקים והערכתם, באופן ההופך אותן לבלתי מתאימות להכרעה בידי נאמן (אשר לעיתים הוא רואה חשבון במקצועו ואין לו ידע משפטי).
עם זאת, נמנע הדין בפירוק, בדרך כלל, ממצב שבו יהפוך הנושה ל'קירח מכאן ומכאן', והוא מאפשר לו במקרים אלה להמשיך בתביעתו בערכאה המתאימה, אשר הכרעתה תבוא במקום ההכרעה בתביעת החוב".
גם  המבקש עצמו בחר להגיש תביעת חוב לנאמנים תוך שהוא מציין במפורש כי החוב הנתבע בגדרה הינו אותו חוב הנתבע על ידו במסגרת התביעה שבת.א. 2074/04.
הדבר מעיד כי המבקש עצמו סבר שתביעתו יכולה להתברר כתביעת חוב רגילה המוגשת לנאמנים, שאם לא כן ? הכיצד הגיש תביעת חוב בפני מי שלטעמו אינו יכול לדון בה? בהקשר זה אציין כי אין אני מקבל את טענתו של המבקש לפיה תביעתו הוגשה על ידו מבלי להיוועץ עם יועצו המשפטי, כאשר עיון בתצהירו של המבקש, הנלווה לתביעת החוב, מלמד כי בא כוחו דהיום (עו"ד אלירן בר) הוא זה שאף אימת את חתימתו על תצהיר זה.
בנוסף לכך אני סבור כי טענתו של המבקש לפיה תביעת החוב שהוגשה על ידו לנאמנים הוגשה מטעמי זהירות בלבד ? דינה להידחות.
כשם שאין לאפשר מצב בו תובע המנהל תביעה נזיקית נגד חברה המצויה בהקפאת הליכים נותר "קירח מכאן ומכאן" ללא אפשרות לקבל סעד לתביעתו ? כך אין לאפשר לתובע לנהל הליכים כפולים בגין אותו חוב כאשר הליך אחד מבוסס על טענת התובע בדבר זכאותו לקבלת דמי נזק בלתי קצובים ואילו ההליך האחר מבוסס על טענה בדבר זכאותו של התובע להשבת סכומי כסף קצובים.
משבחר התובע להגיש תביעת חוב נגד הנאמנים ממילא שהכיר, ולו מכללא, בסמכותם של הנאמנים לדון בהוכחת חוב זו.
בנסיבות אלה אני סבור כי המבקש מנוע ומושתק מלטעון, בבקשה דנן, כי הנאמנים אינם מוסמכים לדון בתביעתו.

 בבחינת למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי אפילו היה המבקש עותר במסגרת תביעתו לסעד של פיצויים בגין נזק שנגרם לו מחמת ירידת ערך נכסיו כתוצאה מהפרת החוזה על ידי החברות ? המדובר, למעשה, בטענה חוזית ולא בטענה נזיקית ולפיכך על פי המצב המשפטי הקיים, המדובר בתביעה ל"חוב בן הוכחה", אשר ניתן להגישה במסגרת תביעות חוב המוגשות בפני הנאמנים.לאור כל האמור,  דין הבקשה להידחות".

עורך דין הקפאת הליכים שמגיש בקשה צריך לשאוף לכלול בתוך הקפאת ההליכים את כל התביעות שכנגד החברה.
תביעה שלא תיכלל במסגרת הקפאת ההליכים, יכולה להביא לחדלות פירעון של החברה גם אם החברה קיבלה צו הקפאת הליכים.