כינוס נכסים

 

כינוס נכסים הוא הליך הכולל תפיסת נכס ושליטה בו, כך שניתן יהיה להיפרע ממנו.

בדרך כלל, הוא נפתח במצב בו  זכאי, בתיווך כונס הנכסים, לממש רכוש של אדם פרטי, קבוצת אנשים או ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו.

 

מהות ההליך כינוס נכסים

 

במונח "כינוס" נעשה שימוש גם במסגרת הליכי, קיימת הפרדה בין שני שלבים מרכזיים בהליך פשיטת הרגל – השלב של מתן "צו כינוס" והשלב המאוחר יותר של מתן "צו פשיטת רגל".

בפועל, ההפרדה בין שני שלבים אלו היא ברובה ארכאית, שכן צו הכינוס הוא הצו העיקרי והמכריע: הוא הפותח את הליך חדלות הפרעון, מחיל משטר קולקטיבי לגביית החוב ומעביר את נכסי החייב לשליטת הנאמן.

על אף הדמיון במונחים, "צו כינוס" שונה בתכלית מכינוס נכסים במובן הנדון כאן.

צו כינוס אינו אלא חלק מהליך חדלות פרעון מסוג פשיטת רגלשלא כמו כינוס נכסים, אין מטרתו להיטיב עם נושה מסוים, אלא עם כלל נושי החייב.

דיני כינוס הנכסים אינם קשורים בהכרח לאדם יכול להיות כשיר-פרעון, אך עדיין ימונה עליו כונס נכסים, פשוט מכיוון שלא שילם את חובו לנושה אחד ספציפי (שהוא ).

אותו נושה יבקש להיפרע מן השעבוד; הנכס יגרע ממצבת הנכסים של האדם שלא שילם, יחד איתו יפרע החוב, והעסקים ימשכו כרגיל.

אולם בפועל, קיים קשר בין חדלות פרעון לבין כינוס נכסים. זאת מכיוון שרק לעתים נדירות, אדם כשיר-פרעון יפסיק להחזיר חובות דווקא לנושה מובטח שלו. הדבר נכון במיוחד בישראל, בה מרבית הנושים המובטחים הם.

כמעט כל חברה עסקית נמצאת במערכת יחסים ארוכת-טווח עם בנק כזה או אחר, המהווה את מקור האשראי העיקרי שלה.

אם חברה מתקרבת לחדלות פרעון, היא תפסיק קודם כל לשלם לנושים הלא-מובטחים (כגון ספקים).

רק כשלא נותרת עוד ברירה (מצוקת המזומנים חמורה במיוחד), החברה תפגע במערכת היחסים שלה עם הבנק, הנושה המובטח, ותפסיק לשרת גם את חובותיה אליו או אז, יתאפשר מינויו של כונס נכסים.

לכן, במרבית המקרים בהם מתבצע כינוס נכסים, הדבר מהווה אינדיקציה לכך שהחברה נמצאת במצב של חדלות פרעון.

 

כינוס נכסים במדינת ישראל

 

במשפט הישראלי, קיימות שלוש קבוצות עיקריות של הליכים הקרויים "כינוס נכסים": הליך אחד הוא מינוי כונס נכסים במסגרת.

ההליך השני הוא מינוי כונס נכסים ב ובבית המשפט. ההליך השלישי הוא מינוי כונס נכסים ב, לאכיפת  שהוטל על נכסי חברה.

זה האחרון הוא הטיפוס המוכר והמתוקשר של כינוס נכסים, ואליו מתכוונים כאשר אומרים שחברה "נמצאת בכינוס נכסים" או "מונה לה כונס נכסים". 

למרות שכינוס נכסים מהסוג השלישי מרכז משקל כלכלי רב יותר, אנשים פרטיים עשויים להיתקל בעיקר בכינוס מהסוג השני (בהוצאה לפועל או בבית המשפט).

יחד עם זאת, בישראל, נושא ההפרדה בין סוגי הכינוס השונים אינו מפותח ביותר, בין השאר עקב היעדר חקיקה מספקת בנושא ואי-בהירות של דברי החקיקה הקיימים.

אף בקרב העוסקים בתחום, מושגים ומסגרות נורמטיביות שונות משמשות בערבוביה.

בסוגיות מסוימות, כגון אופן קביעת שכר הטרחה של כונסי נכסים, פסיקת בתי המשפט בישראל נוטה לעבר מבחנים מהותיים המתחשבים בתוכן העבודה שביצע הכונס ורק במידה פחותה בהסדר החקיקתי שמכוחו התמנה.

בישראל, כינוס נכסים הוא תמיד סעד שיפוטי (ולא סעד אוטונומי), הווה אומר, רק בית משפט או רשאים למנות כונס נכסים.

דבר זה נכון לכל שלושת הסוגים של כינוס נכסים. זאת בניגוד, למשל, לדין בבריטניה ובמספר ארצות אחרות של  המשפט המקובל, בהן הנושים עצמם רשאים למנות את הכונס.

 

אנו ממליצים לכם לקרוא גם על עורך דין מומחה לפשיטת רגל

 

כינוס נכסים בסדר הדין האזרחי

 

כונס נכסים כזה עשוי להתמנות בתור , לפי תקנה 387ב ל. הוא אמור להבטיח, למען אחד הצדדים במשפט, כי הצד השני יוכל לשלם לו את הסעד שיפסק, אם יפסק. כונס הנכסים ישמור באורח זמני על נכס או נכסים של הצד השני, כך שלא יוברחו, יוענקו וכדומה:

387ב. כינוס נכסים זמני

(א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

על בית המשפט מוטל, בין השאר, לאזן בין זכויותיהם החוקתיות של המשיב ושל מבקש הכינוס. 

בשל אופיו הפרוצדוראלי והזמני, המיועד לשמור על נכס יותר מאשר לממשו, קיים הבדל משמעותי בין כינוס כזה לבין שני הסוגים האחרים של כינוסי נכסים, שיידונו להלן,  והמייצגים את המשמעות הנפוצה יותר של המושג.

 

כינוסי נכסים פרוצדוראליים נוספים

 

כינוס נכסים פרוצדוראלי, כזה שתפקידו העיקרי שמירה על נכס עד להכרעה שיפוטית, מוסדר בדברי חקיקה נוספים, פרט לתקנות סדר הדין האזרחי.

כך, למשל, סעיף 16 ל דן במינוי כונס נכסים "לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן".

בדומה, סעיף 104 ל קובע כי בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים על "כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין" וזאת כאשר הנאשם "נמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו" ואם בית המשפט "סבור  שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם".

 

כינוס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט

 

כינוס נכסים זה מעוגן בסעיפים 53–54 ל:

53. מינוי כונס נכסים

(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב.

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.

(ג) הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.

54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים

(א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.

 

אתם מוזמנים לקרוא גם על הקפאת הליכים משפטיים

 

(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.

(ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.

(ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.

לא בכל הליך הוצאה לפועל יתמנה כונס נכסים, אחת החלופות לכך היא, למשל, מינוי קבלן הוצאה לפועל שיתפוס את הנכס וימכור אותו (ביחוד כשמדובר בנכס פשוט יחסית, כמו רכב).

עם זאת, מגוון המצבים, בהם יתמנה כונס נכסים, הוא רחב, כונס נכסים עשוי להתמנות כדי לממש, מקרה קלאסי אחר למינוי כונס הוא לשם מימוש  קבוע, קרי, שעבוד המעוגן בשטר משכון. דוגמה נפוצה לשעבוד כזה היא.

דיני המשכונות עצמם מפנים לשימוש בהוצאה לפועל. לפי חוק המשכון, תשכ"ז-1967,

17. דרכי המימושמימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם –

(1) במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות;

(2) במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל;

18. דרך המימוש בהוצאה לפועלמימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.

ולפי ,

90. מימוש המשכנתהמימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967.

 

לקבלת ייעוץ משפטי בכל הליכי כינוס נכסים הינכם מוזמנים ליצור עימנו קשר - לחצו כאן