סדר קדימויות בחלוקת הכספים בפירוק חברה - חובות בדין קדימה11​

פירוק חברה נעשה במקרה שחברה מגיעה למצב של חדלות פירעון כאשר אין באפשרותה לשלם את חובותיה לספקים/בנקים/עובדים וכלל הנכסים שלה לא מספיק כדי לכסות חובות אלה.

פירוק חברה "סוגר" את החברה, גורם לה לאיבוד מוניטין ופוגעת אנושות בעובדיה, בלקוחותיה ובספקיה.

דרך אחרת, מאפשרת לחברה זמן מוגבל "להתאוששות" מהמצב עליו נקלעה, תוך פרק זמן מוגדר למצוא משקיע שירכוש אותה, אז יצטרף כשותף ויזרים לחברה כסף.

הפעולות נעשות על מנת לאפשר לחברה לשקם את עצמה, במסגרת של פשרה ו/או הסדר עם נושיה או מכירת החברה.

במצב זה מגישה החברה בקשה להבראה או הסדר ומתן צו הקפאת הליכים כנגדה, שפירושו שבמשך 9 חודשים לא יוכלו נושים לפעול כנגד החברה. מנגד, על החברה יהיה מוטל להציג הסדר להבראתה (על הנושים להסכים להסדר המוצע).

באמצעות הליך "הקפאת הליכים" החברה ממשיכה להיות "עסק חי" בתקופת מתן צו הקפאת ההליכים, היא ממשיכה את הגבייה מלקוחותיה וכסף ממשיך לזרום לקופתה, מה שהיה קשה מאוד לביצוע באם הייתה פונה להליך פירוק.

 

באם חברה נקלעת לפירוק אז סדר הקדימויות בחלוקת הכספים יהיה:

 

  • בעלי זכות קניינית קבועה - לרוב מדובר בחובות לרשויות המסים וחובות לבעלי משכון, משכנתא, שיעבוד קבוע על נכס החברה או הערת אזהרה על נכס החברה.
  •  
  • הוצאות פירוק - ההוצאות הכרוכות בעצם קיומם של הליכי הפירוק. הוצאות הכוללות: עלויות מימוש נכסי החברה, תשלומים לכונס הנכסים הרשמי, הוצאות משפט, ושכר טרחת המפרק.
  •  
  • חובות בדין קדימה - שכר עבודה, ניכוי מס הכנסה משכר עבודה, מסים (עירוניים וארציים) , דמי שכירות של שנה לפני תחילת הפירוק, שעבוד צף (שעבוד כללי) על כלל נכסי החברה.
  •  
  • חובות רגילים - כל חובות החברה שאינם מובטחים או מועדפים.
  •  
  • בעלי המניות - זכאים ליתרת הנכסים שלאחר סילוק כל החובות לנושים, אם נותרה. זו תחולק ביניהם לפי חלקם היחסי בהון המניות של החברה.
  •  
  •  
  •  

פירוק חברה בידי בית המשפט

 

הדין הישראלי מכיר בארבע עילות, שבהתקיים אחת מהן, רשאי בית המשפט לפרק חברה: "החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט"; "החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה"; חדלות פרעון; ופירוק מן הצדק והיושר. 

בפועל, שתי העילות האחרונות הן החשובות ביותר, ובמיוחד העילה של פירוק עקב .

הליך של פירוק בידי בית המשפט מתחיל בהגשת בקשת פירוק. את הבקשה יכול להגיש נושה או החברה עצמה. 

בנסיבות מצומצמות, גם בעל מניה יכול להגיש בקשה זו. בית המשפט ידון בבקשה ויראה האם מתקיימת אחת מארבע העילות והאם מוצדק לתת צו לפירוק החברה.

כבר בשלב שאחרי בקשת הפירוק, ועוד לפני מתן צו פירוק, בית המשפט עשוי למנות מפרק זמני כדי לשמור על נכסי החברה.

השלב הבא הוא מתן צו הפירוק, מאותו רגע, מתבצע עיכוב הליכים – נושה לא יכול עוד לתבוע את החברה או לדרוש ממנה את פרעון חובו או לאכוף את חיוביה כלפיו. 

גם פעולות של הוצאת נכסים מתוך החברה בטלות, בשלב זה נעשית פניה למפרק והוא מבצע הערכה בדבר מצבה הכלכלי העדכני של החברה, הסיבות לכשלונה והשאלה האם בוצעה תרמית בנוגע לחברה, המצדיקה חקירה את המלצותיו מעביר כונס הנכסים הרשמי לבית המשפט אשר ברוב המקרים פועל על פיהן. הכונס הרשמי פועל  גם לכינוס אסיפות של נושים ושל בעלי מניות על מנת שאלו יציעו מועמד לתפקיד המפרק הקבוע.

 

 

מלבד עקרון העדיפות, העיקרון השני המנחה את חלוקת הנכסים בפירוק הוא עקרון השוויון: בין הנושים באותה דרגה, המפרק יחלק את הנכסים באופן יחסי לשיעור החוב שהיה בידי כל אחד מהם.

כך, לדוגמה, אם כאשר מגיעים לדרגת החובות הרגילים נותרו בקופת הפירוק 2 מיליון, וסך חובות החברה לנושיה בדרגה זו עומד על 20 מיליון – יקבל כל נושה בדיוק 10% מהחוב המקורי שלו, ללא תלות בשאלה מתי נוצר החוב, מהו סוג הנושה או מאפיינים אחרים של החוב המקורי.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום הקפאת הליכים ו/או פירוק חברה בטרם יחליטו בעלי החברה באיזה הליך כדאי לפעול. באם בהקפאת הליכים או בפירוק החברה.

 

​גם אתם נתקלתם בבעיות פשיטת רגל ? לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות - לחצו כאן