הגיש 3 בקשות לפשיטת רגל ובמקום 9.5 מיליון ₪ שילם כ-500,000 ₪

פשיטת רגל והסדרי חובות

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את דעתו של הנאמן שהחייב פעל בתום לב, וזאת בניגוד לנושים, שטענו שהוא נכנס לחובות בידיעה שיוכל להתחמק מהם.
נקבע כי הליך פשיטת רגל והסדרי חובות נועד לחלוקת נכסי החייב בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה, ולאפשר לחייב שלא יכול לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש.

בשנת 2000 הגיש החייב בקשה לפטור מתשלום חובותיו, לאחר שמפעל לייצור בגדי ילדים שהיה בבעלותו קרס.
ההליך הסתיים בפשיטת רגל והסדרי חובות.

בשנת 2007 הגיש החייב בקשה שנייה לפשיטת רגל והסדרי חובות, הבקשה נדחתה בעקבות התנגדות כונס הנכסים הרשמי מטעם המדינה.

בשנת 2011 החייב הגיש בקשה שלישית לפשיטת רגל והסדרי חובות.
החייב הסביר שהסתבך כלכלית בעקבות קריסת שלוש חנויות שהפעיל בין 2004 ל-2007. לטענתו, הקריסה נבעה מהפסקת אשראי שהעניק לו בנק מרכנתיל דיסקונט, אחרי שבעל הזיכיון שמכר לו את החנויות, הונה אותו.

בבקשתו זאת לפשיטת רגל והסדרי חובות החייב קיבל צו לכינוס נכסיו בינואר 2012.

בחודש יוני 2015 ביקש החייב לקבל הפטר מתשלום יתרת חובותיו.

הנאמן שהתמנה ע"י בית המשפט סבר שיש לקבל את הבקשה משום שהחובות נוצרו בתום לב.

הנושים שהתנגדו לפטור טענו שהחייב יצר את חובותיו בידיעה ברורה שאינו מתכוון להחזיר אותם, והוא מנצל לטובתו את הליכי פשיטת רגל והסדרי חובות.
לטענתם, החייב מסתיר כספים באמצעות אמו ולדעתם הנאמן לא ביצע חקירה מעמיקה משום לא בדק את בני משפחתו של החייב ואת שותפו, שסייע לו להונות  אותם.

נגד החייב הוגשו תביעות לחובות בלמעלה מ-9.5 מיליון שקל.

השופטת עירית כהן, מבית המשפט המחוזי בירושלים קבעה כי מטרות הליך פשיטת הרגל והסדרי חובות הוא לחלק את נכסי החייב בצורה שוויונית ויעילה בין נושיו, ולהניח לחייב תם לב, שלא יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מהחובות המעיקים עליו.

מאחר שהשיקול העיקרי במתן הפטור הוא תום לבו של החייב, ולאחר שהנאמן סבר שנסיבות הסתבכותו והתנהלותו נוצרו בתום לב, קיבלה השופטת את עמדתו. בתוך כך ציינה השופטת כי הנושים לא תמכו את טענותיהם בראיות וגם התייחסה בחיוב לעובדה שהחייב החל לעבוד  מיוני 2013.

לבסוף פסקה השופטת, שיינתן לחייב הפטר בכפוף לכך שיפקיד בקופת כינוס הנכסים סך של 500,000 ₪ ובכך ימחקו חובותיו בסך של 9,500,000 ₪.