הקצבת מזונות בפשיטת רגל

כאשר אדם נקלע להליך של פשיטת רגל, אסור לו לשלם חובות לאף בעל חוב. מכיוון שהמזונות הינן חלק מחובותיו, הרי שאותו פושט רגל מפסיק לשלם את תשלום המזונות.
המנהל המיוחד שמתמנה ע"י בית המשפט קובע לגרושה מזונות בתיק פשיטת רגל ,הסכום שנקבע כמזונות בתיק פשיטת הרגל הינו נמוך בהרבה מהסכום אותו קבע בית המשפט בפסק הדין למזונות.

בהתאם לסעיף 20 בפקודת פשיטת הרגל התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), עם הינתן צו כינוס כנגד החייב - מעוכבים כל ההליכים כנגדו.
אף נושה לא ייפתח בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים כנגד החייב, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

עיכוב ההליכים שניתן במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב נועד לעצור את כל הליכי הגביה שננקטו כנגד החייב ולרכזם במסגרת הליך פשיטת הרגל.

אך עיכוב ההליכים שניתן עלול לפגוע בזכאים לדמי מזונות מהחייב, אשר עם מתן עיכוב ההליכים אינם יכולים לבצע פעולות גביה כנגד האדם בו הם תלויים ועליו מוטלת החובה לכלכלם.

קבלת דמי המזונות לאותם זכאים הינה קריטית שכן לרוב מדובר בילדיו הקטינים של החייב אשר עול פרנסתם נופל במלואו על אימם (גרושתו), בעוד החייב עצמו אינו תורם דבר לגידולם על אף חובתו המוסרית וחובתו ע"פ דין לעשות זאת.

מזונות בפשיטת רגל - סעיף 128 לפקודה

סעיף 128 לפקודה נועד לערוך את האיזון שבין זכות הקטינים לקבלת תשלום מזונות ובין חובתו של החייב לפרוע את חובותיו לנושיו וכן, למנוע קנוניה בין החייב לגרושתו לכאורה, ע"פ הסעיף הנ"ל:

(א) לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.

(ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111 ו-112."}

לפי הסעיף הנ"ל, אישה זכאית למזונות מהחייב, יכולה ע"פ פסק דין בתוקף למזונות, להגיש לבית המשפט שבו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל, בקשה לקצוב לו מזונות שיועברו אליה מנכסי החייב או מהכנסותיו.

במסגרת הבקשה, יבקש בית המשפט את תגובת החייב, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד, ולאחר מכן יערוך דיון בבקשה אלא אם כן, עוד קודם לדיון יגיעו המבקש, החייב, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד להסכמה בדבר גובה ההקצבה החודשית למזונות שיש לשלם לאישה.
במידה ואין הסכמה, יקצוב בית המשפט את גובה דמי המזונות החודשיים תוך התייחסות ליכולתו של החייב, גובה חובותיו וצרכי הזכאי למזונות.

בית המשפט אינו מחויב לקבוע את גובה דמי המזונות החודשיים בהתאם לפסק הדין למזונות שנתנה הערכאה הרלוונטית אך, גובה החיוב שהוטל מהווה נקודת מוצא לבדיקת גובה ההקצבה החודשית שיש להטיל על החייב.

לרוב, בית המשפט קובע את גובה דמי המזונות החודשיים מתוך התשלום החודשי שמשלם החייב לקופת הכינוס, אשר לעיתים מוגדל ע"י ביהמ"ש כדי לאפשר תשלום סביר למזונות ולנושים.

חשוב להדגיש כי ההקצבה למזונות לפי סעיף 128, מתייחסת אך ורק לזכאות לדמי המזונות מיום מתן צו הכינוס ולא דמי המזונות שלא שולמו לפני קבלת צו הכינוס מדובר בחוב אשר הינו חוב בר תביעה שבגינו על הזכאי למזונות להגיש תביעת חוב בהליך פשיטת הרגל.

חוב מזונות שנתבע במסגרת תביעת חוב בהליך פשיטת רגל מקבל מעמד של חוב בדין קדימה המקבל קדימות בפירעון, על פני נושים אחרים במעמד של חוב רגיל.
לדוגמא: אם במסגרת הליכי פשיטת הרגל הצטברו, לאחר ניכוי הוצאות, כספים בסך 300,000 ₪ ולחייב 50,000 ₪ חובות בדין קדימה ו- 500,000 ₪ חובות בדין רגיל, יחולק הסכום הנ"ל תחילה בין הנושים בדין קדימה והיתרה בסך 250,000 ₪ תחולק בין הנושים בדין רגיל.
כלומר, הנושים בדין קדימה יזכו לקבל מלוא החוב.

 

 

לקביעת פגישת ייעוץ עבור מזונות בעת פשיטת רגל - לחצו כאן