fbpx

האם עורך דין יכול להיות בהליך שיקום כלכלי

מס' נושים הגישו בקשה למתן צו פתיחת הליכים כנגד היחיד, שהינו עורך דין במקצועו. החובות של העורך דין נובעים מפסק דין שלא שולם.

עורך הדין הגיש התנגדות לבקשת הנושים , על יסוד סעיף 116 (ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בהתאם להחלטת ועד האתיקה של לשכת עורכי הדין , עם מתן הצו לפתיחת הליכים נגדו תפקע חברותו בלשכה,  וכי מתן הצו יפגע בחופש עיסוקו ובאפשרות שיקומו הכלכלי באופן שייגרם לו נזק עצום והוא יוותר ללא מקור הכנסה . בנוסף טען העו"ד כי ביכולתו להסדיר את חובותיו גם ללא צורך בהליכי חדלות פירעון .

לעומת זאת, הנושים התנגדו לתגובת העו"ד וטענו כי לפי סעיף 109 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נושה רשאי להגיש לביהמ"ש בקשה לצו פתיחת הליכים אם העו"ד נמצא בהליך חדלות פירעון ובחזקת סעיף 110 לחוק. 

ביהמ"ש קבע כי לפי סעיף 110 (ד) (1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בחישוב סכום החוב ניתן להביא בחשבון כמה חובות , בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. 

הליך שיקום כלכלי

האם עורך דין יכול לבטל בקשה לצו פתיחת הליכים שנושה הגיש נגדו?

בהתאם להחלטה, קבע בית המשפט כי פסק דין חלוט המשית על העו"ד חיוב כספי בהיקף לא מבוטל שטרם נפרע, מתקיימת החזקה הקבועה בסעיף 110 (א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כי העו"ד נמצא בחדלות פירעון. ביהמ"ש לא שוכנע שבאם אכן נקיטת הליכי חדל"פ תביא לפגיעה ממשית ביכולת פרנסתו של עו"ד אשר תמנע ממנו יכולת להשתקם. 

ביהמ"ש קבע מסמרות שהכרעה על פי סעיף 116 (ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מותנית בכך שלא ייגרם נזק לנושים מהשהייה של אי מתן צו פתיחת הליכים . 

כלומר, באם העורך דין היה מעמיד בטחונות ממשים שמצביעים כי אכן יש ביכולתו לשלם את החוב לנושים, אזי היה ניתן לעכב את בקשת הנושים למתן צו פתיחת הליך שיקום כלכלי

הליך שיקום כלכלי בישראל

העובדה כי עו"ד לא הביא ראיות לסתירת חזקת חדלות פירעון, ולא הוכיח כי אי תשלום נובע מאי חדלות פירעונו, הרי שיש לקבל את צו פתיחת ההליכים כנגד עו"ד.

בכל התנגדות לבקשת נושה למתן צו פתיחת הליך שיקום כלכלי, יש להתייעץ עם עו"ד המנוסה בתחום פשיטות רגל על מנת להביא בפני בית המשפט את כל מכלול העובדות שעשויות  לשכנע את ביהמ"ש למחוק את בקשת הנושים למתן צו פתיחת הליך שיקום כלכלי.