הליכי הוצאה לפועל או הליך פשיטת רגל

בפני כל בעל חובות קיימת הדילמה - פשיטת רגל או איחוד תיקים בהוצאה לפועל? – חייבים רבים מוצאים את עצמם בקונפליקט מהי המסגרת הנכונה בעבורם להסדרת חובותיהם.
האם עליהם למצות את ההליך במסגרת הליכי הוצאה לפועל או שמא עליהם לפנות להליך פשיטת רגל.

הליכי הוצאה לפועל והליך פשיטת רגל הינם מסלולים משפטיים שונים ונפרדים להסדרת חובות, למרות שהם נראים לעיתים כמסלולים זהים, יש בניהם מספר הבדלים מהותיים שכדאי לשים לב אליהם ולקחת אותם בחשבון בעת קבלת ההחלטה בנושא זה.

על פי נתוני רשות האכיפה והגביה, בישראל נפתחים כ- 500,000 תיקי הוצאה לפועל בשנה. על פי נתונים רשמיים של רשות האכיפה והגבייה בלשכות ההוצאה לפועל השונות, פתוחים כ- 2.8 מיליון תיקי הוצאה לפועל.

 

צווי פשיטת רגל בישראל​

נכון לשנת 2014, מדו"ח כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, עולה כי בשנת 2013 ניתנו כ- 5,603 צווי פשיטת רגל בישראל.

בהתאם לתיקון לחוק ההוצאה לפועל חייבים אשר הוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים" במערכת ההוצאה לפועל, ועומדים בתנאי הסף, זכאים להגיש בקשה להפטר שמשמעותה – מחיקת חובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל.

צו הפטר מביא למחיקת חובות, מלבד חובות שאינם ברי הפטר, כגון מזונות, משכנתא, נזק בלתי קצוב, חוב שנוצר במרמה וקנס פלילי או מנהלי. ההוצאה לפועל אינה מיידעת את החייבים באפשרות זו ולכן התיקון לחוק אינו מיושם. מטרת התיקון לחוק היא לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים לקבל הפטר מחובותיהם, כדי לאפשר להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

חייב עם חוב בהוצאה לפועל יכול לשלם עד סוף חייו, וזאת הייתה המציאות שהתיקון לחוק מתיימר לשנות. בהליך ההפטר של ההוצאה לפועל, על החייב לשלם במשך 5 שנים, אם הוא לא שילם אפילו חודש אחד, מוציאים אותו מהמסלול. בנוסף, על החייב להיות מוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים". משמע שאסור לו להיות במינוס בבנק או להחזיק כרטיסי אשראי, אסור לו להשתמש בפנקס שיקים ואף יש מקרים בהם מוטל על החייב האיסור לצאת מהארץ. על חייב מוגבל באמצעים מוטלות מגבלות אשר נועדו למנוע ממנו לחמוק מתשלום חובותיו מחד ומאידך למנוע ממנו לצבור חובות נוספים.

חובות כספיים מול בנק הינם תופעה שכיחה אשר באופן רגיל מצריכים הסדר חוב, אלא באותם מקרים שבהם החובות של הלקוח צמחו ויצאו מכלל שליטה ובמקרה שאין בידי בעל החוב יכולת פיננסית לכיסוי החוב, רשאי הנושה על פי חוק לגבות חובותיו על ידי פתיחת תיק בהוצאה לפועל, ניהול הליכי פשיטת רגל ובמקרה של חברה, פירוק החברה לפי פקודת החברות והליכי כינוס נכסים.

בטרם הפנייה להליכים מפרכים אלו, הכרוכים בלא מעט זמן, ביורוקרטיה וכוחות נפשיים, יכול החייב לנסות ולפתור את המצב באמצעות ניהול משא ומתן על מנת להשיג הסדר חוב מול הבנק במטרה לשלם את חובותיו או לפחות את רובם בפריסה ארוכת טווח.

הסדר חוב מסוג הפחתת חובות הינו ארוך ומורכב יותר, אך בהחלט אפשרי לביצוע במקרים בהם הבנק מוכן להפחית מסכום החוב על מנת להבטיח שלפחות חלק מהחוב יוחזר לידיו.
במקרה בו הסדר החוב אינו מתאפשר, ניתן להחזירו באמצעות הליכים משפטיים המסייעים לנושה לגבות את החובות הכספיים כמו הכרזה על פשיטת רגל או הליכי הוצאה לפועל. במקרה של תאגיד בעל חובות, רשאי הבנק לפנות להליכי פירוק לפי פקודת החברות.

לא פעם, ישנו בלבול בין המונח פשיטת רגל לבין המונח פירוק חברה וחשוב להבין את ההבדל בין השניים. פשיטת רגל היא הליך חדלות פירעון עבור אנשים פרטיים אשר נקלעו לחובות. חברה אינה יכולה לפשוט רגל, אלא להיכנס להליך של פירוק.

פירוק חברה הוא הליך במסגרתו מתחסלת החברה ורישומה ימחק מרשם החברות. ישנן סיבות שונות להחלטה על פירוק חברה ואחת מהן היא חדלות פירעון. מכאן נובע השימוש המוטעה במונח פשיטת רגל של חברה.פשיטת רגל היא מצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות הבעלים של נכסיו. בדרך כלל למישמגיע לפשיטת רגל אין נכסים ולכן אין לו ממה לחשוש שמא יאבד את רכושו והוא עושה זאת על מנת לקבל הגנה של עיכוב הליכים משפטיים המתנהלים נגדו ופתיחת דף חדש בעתיד.

הנקודה בה החייב מקבל את צו עיכוב ההליכים היא מעין נשימת רווחה בשבילו. אולם הדבר עלול להיות גם מעין אשליה אופטית אם החומר לא הוכן כראוי. התנהגות זו נובעת מחוסר מקצועיות. בתיק פשיטת רגל כמעט תמיד יש מה לעשות על מנת לקדם אותו, חייבים רבים בוחרים עורך דין שינהל להם את תיק פשיטת הרגל עפ"י שכר הטרחה הנמוך שהוצע להם, אולם הם לא לוקחים בחשבון את הרמה המקצועית ובאם הם עשו בחירה נכונה, הדבר יכול לחסוך לפחות שנתיים מההליך וחיסכון עצום בשכר הטרחה.