fbpx

הרפורמה החדשה בפשיטת רגל

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 (או בשמו השני חוק ההפטרים החדש), נכנס לתוקף בתאריך ה- 15.9.2019 וחולל מהפך בכל הקשור למחיקת חובות וחוקי פשיטות רגל של אזרחים ותאגידים במדינת ישראל.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 
הרפורמה החדשה בפשיטת רגל הפכה את היוצרות, כך שתכליתו המרכזית של החוק היא שיקומו הכלכלי של החייב והחזרתו למעגל החיים בחברה. החוק נוצר בעקבות ביורוקרטיה, חוסר יעילות, סחבת ותלונות שהתווצרו מצד פושטי הרגל, הנושים ובתי המשפט באשר להתנהלות ההליך במסגרת פקודת פשיטת הרגל המיושנת.

מותה של פקודת פשיטת רגל
עד ליום 15.9.2019, ההתנהלות מול פושטי הרגל הייתה מכוח פקודת פשיטת הרגל.
מדובר היה בחוק מיושן שעבר תיקונים וגלגולים עוד משנת 1936.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אחרים הדביקו לו את השם חוק ההפטרים החדש), בעצם מוחק כמעט לחלוטין את פקודת פשיטת הרגל מספר החוקים.
הליכי פשיטת רגל של מי שהחל את ההליך לפני 15.9.2019, ימשיך להתנהל לפי הפקודה ולא לפי החוק החדש.
כלומר, בעוד מס’ שנים כאשר החייבים שמתנהלים לפי הפקודה הישנה, יסיימו את הליכיהם, פקודת פשיטת הרגל תימחק מספר החוקים, ולא תהיה רלוונטית עוד.
גם אוצר המילים משתנה וכעת אין יותר פושטי רגל אלא חדלי פירעון. אין יותר צו כינוס, אלא צו פתיחת הליכים. החוק החדש מחליף גם את השם חייבים במילה “יחידים”. 

הרפורמה החדשה בפשיטת רגל

מטרות חוק פשיטת רגל החדש

לחוק החדש תכליות וסיבות רבות, אך המטרות העיקריות אשר המחוקק מעוניין להגשים באמצעותו, הם:
– להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ושילובו מחדש במעגל הכלכלי בחברה.
– להגדיל את שיעור החוב שיקבלו הנושים.
– לקצר את ההליכים, להתייעל בעבור המערכת והאזרחים וכן להפחית את העומס מבתי המשפט המחוזיים.

חדלות פירעון – מה זה
רוב האנשים בישראל, ובעולם המערבי בכלל, משתמשים באשראי בחיי היומיום. אנו נוטלים הלוואה מגוף כלכלי כלשהו, כדי לשלם עבור שירות או מוצר ומתחייבים להחזיר את הסכום בפריסת תשלומים.
חדלות פירעון היא מצב בו אדם או תאגיד מגיעים לנקודה שבה סך חובותיהם גבוהים יותר מסך הנכסים והכספים שברשותם. לכן, אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות שנטלו במועד ולא יוכלו לשלם לנושים, ספקים וכיוצ’.
במידה ואין חוק והליך שמסדיר את הטיפול בנושא הזה, הדבר יכול להוביל לקריסה כלכלית ואישית של האדם ולפגוע באנשים הקרובים לו ואפילו בנושים עצמם שבפועל יקבלו פחות כסף על חובם.

הגופים החדשים שינהלו את ההליך
תהליך חדלות פירעון בהתאם לחוק החדש לחייבים ותאגידים, יתנהלו תחת אחד מ3 הגופים הבאים:
מערכת הוצאה לפועל – אדם שסך חובותיו הם בין 50,152 ₪ ל- 150,544₪, בקשתו לחדלות פירעון תתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ע”י רשמי הוצאה לפועל שהוסמכו על פי חוק. (*במקרים שיימצא לנכון, הרשם יכול לאשר גם חובות בסכום נמוך יותר מ- 50,152₪)
הממונה על הליכי חדלות פירעון – אדם שסך חובותיו הם יותר מ- 150,544₪, בקשתו לחדלות פירעון תתנהל ע”י יחידת הסמך של משרד המשפטים – הממונה על חדלות פירעון ובפיקוח ביהמ”ש שלום.
בית המשפט המחוזי – תאגיד שיש לו חובות מעל 25,000₪, בקשתו להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי תתנהל בביהמ”ש המחוזי באזור בו הוא נרשם כתאגיד.

כלומר, בניגוד לעבר, ענייני חדלות פירעון של אנשים, יתנהלו גם בלשכות ההוצל”פ ובתי משפט שלום.

שלבי תהליך חדלות פירעון החדש והשיקום הכלכלי

ההליכים מתחילים עם הגשת בקשה לפשיטת רגל לממונה על חדלות פירעון ותשלום האגרה (הכל באופן אינטרנטי ומקוון).
ישנם הבדלים קטנים בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל לבין ביהמ”ש השלום, אבל המהות והתהליך עצמו מאוד דומים.
ההליך מזורז, מקוצר ויעיל יותר מבעבר וכולל את השלבים הבאים:

  1. הגשת בקשה לחדלות פירעון באתר הממונה – חשוב לוודא שממלאים את כל הפרטים בשדות היעודיים, אחרת הבקשה לא תתקבל. קישור להגשת הבקשה – כאן. (אדם שמתקשה בהגשת בקשה בצורה מקוונת, יכול לגשת פיזית ללשכת הגורם המטפל בהליכים, ולהגישה בצורה ידנית)
    חשוב לציין שהגשת הבקשה כשלעצמה אינה מעכבת את הליכי ההוצאה לפועל הננקטים באותו זמן כנגד החייב, אך הוא רשאי לבקש מהרשם, לעכב את ההליכים עד אשר תוכרע בקשתו לחדלות פירעון.
  2. במידה ותאושר הבקשה על ידי הגורם המשפטי – יינתן צו פתיחת הליכים בו יוטלו על החייב הגבלות שונות ויעוכבו הליכי ההוצאה לפועל כנגדו. במסגרת הצו יִקָּבַע תשלום חודשי אותו ישלם  החייב .
  3.  תקופת ביניים –  התקופה בה יבדקו  הסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, מידת נכונותו לפירעון חובותיו, שיתוף הפעולה שלו עם ההליך וכן יצטרך להגיש דוחות בדבר הכנסותיו והוצאותיו השוטפות. במסגרת תקופה זו ימונה נאמן שיבצע בדיקה מקיפה בקשר למצבו הכלכלי, כינוס הנכסים שלו וחלוקתם בין הנושים. בתקופה זו גם הנושים יצטרכו להגיש תביעות חוב מגובות במסמכים כדי להוכיח שלחייב יש חוב כלפיהם (עורך דין פשיטת רגל).
  4.  מתן צו שיקום כלכלי –  לאחר תקופה של 9 חודשים שבה בדק הנאמן את מצבו המקיף של החייב בתקופת הביניים מיום צו פתיחת ההליכים, הוא יגיש לממונה\רשם דו”ח ממצאי בדיקה והמלצתו להמשך. הדו”ח יועבר גם לנושים של החייב. הדו”ח ייבחן ע”ד הגורם השיפוטי, כאשר בדיון ייתן לחייב צו שיקום כלכלי. הצו יכלול, בין היתר – צו תשלומים חודשי לתקופה מסוימת, אופן מימוש נכסי החייב, ההגבלות שיחולו על החייב בזמן תקופת התשלומים, תכנית הכשרה להתנהלות כלכלית ולעיתים רשימת חובות שלגביהם לא יינתן הפטר.
  5. מתן צו הפטר  – בסיום תקופת התשלומים, הרשם ייבחן האם לתת לחייב צו הפטר למחיקת חובות, לאחר שבחן את מידת עמידתו בתנאים שנקבעו בצו השיקום הכלכלי.

 

סיכום:
הרפורמה החדשה בפשיטת רגל יצרה מצב שבו אנשים החייבים כספים יוכלו לשקם את עצמם לאחר תשלום לבעלי החובות וזאת בהתאם ליכולת של מי שחייב כספים.
אדם שאינו יכול לעמוד בחובותיו , חייב להגיש בקשה לשיקום כלכלי כדי שיתאפשר לו למחוק את החובות כנגדו ולהתחיל חיים חדשים.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיקום כלכלי הבקיא בהליכים אלו על מנת שלא לבצע טעויות העלולות לגרום לחייב לשלם כספים רבים בהליך זה.
עו"ד מיומן ידע כיצד לגרום לכך שהחייב ישלם סכום מינימאלי עבור חובותיו.