מהפכה בדיני חדלות פירעון

חוק חדלות פרעון החדש מציע 4 מסלולים אפשריים להפטר :

ביום 5.3.2018 אישרה מליאת הכנסת באופן סופי את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. החוק צפוי להיכנס לתוקף החל מחודש ספטמבר 2019. החוק יחול על הליכים לפי חוק זה אשר יתחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך.

מטרת החוק היא תיקון המצב הקיים בכל הקשור לדיני חדלות פירעון ולהביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, ובנוסף, לקיים הליכי גבייה השומרים על כבודם של החייבים ולקדם את שילובו מחדש של החייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

החוק מראה שקריסה כלכלית אינה עוד "אות קלון" לחייבים. הסתבכות כלכלית היא מצב לא פשוט עבור החייבים ובני משפחותיהם, מצב שמוביל לא פעם למשברים קשים נוספים.

החוק מודע למציאות הכלכלית שבה אנו חיים, לעובדה שהיום הרבה יותר קל לקבל הלוואות ולא רק מבנקים. היום כל אחד יכול לקחת הלוואה לכל מטרה, ולכן מוצאים את עצמם לא מעט אנשים נורמטיביים "מתגלגלים" ממינוס מינורי בבנק לחובות של מאות אלפי שקלים.

בשנה שעברה כ- 20,000 אנשים נכנסו להליך של פשיטת רגל ומעל 700,000 אנשים, כעשירית מהאוכלוסייה, רשומים כחייבים בהוצאה לפועל. אלו מספרים שרק גדלים מדי שנה.

המחוקק מכיר בתופעה כמכת מדינה של ממש, ומכאן נוצרו השינויים בתחום חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים.

 

 

צו לשיקום כלכלי בבית המשפט – צו לשיקום כלכלי יכלול תכנית לתשלום החובות של החייב מנכסיו ומהכנסתו השוטפת, וכן ייקבעו הוראות לגבי מהם הנכסים שייכללו בקופת הנשייה והוראות בעניין אופן מימוש נכסי קופת הנשייה. בנוסף, צו שיקום כלכלי יכלול הוראות בדבר תקופת התכנית, אשר בסופה יופטר החייב מחובותיו. החוק החדש קובע ברירת מחדל של 3 שנים לתקופת התשלומים.

 

הליכי חדלות פירעון בסכום נמוך – חייב רשאי לפתוח בהליכי חדלות פרעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪, בתנאי שהוא נמצא בחדלות פרעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו.

 

הסדר חוב – קיימת אפשרות של חייב לבצע הסדר. החידוש המרכזי בעניין זה הוא שנושה יהיה רשאי להציע הסדר חוב גם בלא הסכמת התאגיד, וזאת במקרים בהם התקיימו התנאים להגשת בקשה לצו פתיחת הליכים על ידי נושה. מעבר לכך, הוראות אישור הסדר החוב מפנות להוראות לאישור תכנית לשיקום כאמור לעיל, בכפוף למספר שינויים קלים.

 

הפטר ליחיד נלווה להליכי חדלות פירעון של תאגיד – החוק מאפשר לנהל הליך בתוך הליך, כלומר, לנהל הליך של פשיטת רגל של יחיד, תוך כדי הליך של חדלות פרעון של חברה.

החוק החדש יוצר שינוי בסדר פירעון חובותיו של החייב לנושים, החוק מחזק את מעמדם של הנושים הלא מובטחים. החוק בעצם מצמצם את הקדימות בפירעון החובות מתוך קופת נכסי החייב שניתנת כיום לנושים החזקים, כלומר, רשויות המדינה והבנקים, וזאת לטובת הנושים הקטנים. החוק מעניק לנושים הקטנים הסדר טוב יותר לגבי היקף הריבית על החובות, באופן שנועד לצמצם את הפערים בין הנושים הקטנים לבין הנושים הגדולים, כמו הבנקים, שמקבלים ריבית גבוהה על חובותיהם.

המימוש המובהק ביותר של הגישה השיקומית בחוק החדש מתבטא בהגבלת משך הליכי פשיטת הרגל בזמן למשך 4 שנים בלבד, הליך אשר אמור להסתיים בהליך הסדר ,כלומר, קבלת פטור מתשלום יתרת החובות שאין ביכולתו של החייב לפרוע.