הסתרה של נכס שבבעלות החייב הנמצא בעת הליך חדלות פירעון

הוא ציין כי הבית נמכר בסך של 60,000 דולר וכי מרבית התמורה כיסתה את החובות של האם.
היתרה חולקה לדבריו בינו לבין אחותו המנוחה כשכל אחד קיבל 20,000 שקל (ביטול הליך פשיטת רגל).  
במסגרת הדו"ח המסכם ציין המנהל המיוחד כי גרסת החייב ביחס לזכויותיו בעיזבון אמו, אינה נכונה. הוא טען כי ממידע שהגיע אליו באוקטובר 2010 ניתן צו ירושה עבור עיזבון אמו המנוחה של החייב לפיו אחותו היא היורשת הבלעדית. זאת לאחר שכחמישה חודשים קודם לכן החייב הסתלק מחלקו בירושה לטובת האחות ובזמן שהיה חדש פירעון (חוק חדלות פירעון דברי הסבר).
בנסיבות אלה, וגם בשל פיגורים בתשלומים החודשיים, עתר המנהל המיוחד לביטול הליך חדלות פירעון. 

החייב טען כי הוא מאושפז לפרקים, סובל מצלעות שבורות וממצאים בכבד ובבטן, אינו עובד באופן מסודר ולכן אינו יכול להשלים את חוב הפיגורים (שיקום כלכלי).
לעניין הסתלקותו מעיזבון אמו, תחילה טען החייב כי הוא לא קיבל שום ירושה ולא הסתלק משום דבר ורק מאוחר יותר שינה גירסה וציין כי המשפחה שלו הכריחה אותו לוותר על חלקו בדירה.

השופטת אילת דגן מבית המשפט המחוזי בחיפה הדגישה כי בית המשפט מוסמך, לדחות בקשה להכרזת החייב כפושט רגל אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.
לקביעתה, בחינת התנהלותו של החייב בהליך מלמדת כי הוא אינו מפנים את האחריות הכלכלית שהליך זה מבקש לקדם בעניינו.
״חייב הנכנס בשערי ההליך זוכה להגנות מפני נושיו, אך בתמורה עליו לעמוד בחובותיו לקופת ההליך, לנהל אורח חיים חוקי ההולם את האיזון בין צרכיו לבין אלו של נושיו״.