הליך פשיטת רגל

על רקע החובות של החייב ואביו, מניות האב בחברה הועברו ללא תמורה למי שבאותו זמן הייתה זוגתו של החייב (מהן זכויות פושט הרגל וכיצד מתנהלים במציאות החדשה?).
זכות זו של החברה שהייתה בפועל בשליטתו של החייב הוסתרה מהנאמן, מכונס הנכסים הרשמי, ומבית המשפט המפקחים על הליך הפש"ר.
החייב הציג את עצמו כמי שאין לו זכויות בחברה, שכן המניות נרשמו תחת שמה של בת זוגו.

בספטמבר 2016 התקיים בביהמ"ש המחוזי בתל אביב דיון בבקשת החייב להפטר בעת הליך פשיטת רגל, בדיון החייב הצהיר כי אין לו נכסים מכל סוג שהוא.
החייב קיבל הפטר מחובותיו לאחר ששילם את מלוא הסכום שנקבע בתכנית הפירעון – עשרה תשלומים חודשיים של 500 שקל בסך הכל (חוק שיקום כלכלי).
זמן קצר לאחר מתן צו ההפטר, הוגשה בקשה על ידי אחד מנושיו של החייב בקשה לביטול הפטר חובות.
התברר כי ביום שבו נחתם צו הכינוס, החל החייב לפעול למימוש כספי החברה שבשליטתו המעשית, כלומר, רק לאחר שתיק הפש"ר הסתיים בהפטר חלוט, הרגיש החייב בטוח לדווח על מעמדו האמיתי כבעל החברה (מומלץ לקרוא על – חוק חדלות פירעון החדש).
שדנה בבקשה לביטול ההפטר, ציינה כי מהשתלשלות הנסיבות ברור שהחייב פעל בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל, בכך שנקט בצעדים על מנת להסתיר את העובדה כי הוא זה שמנהל את החברה בפועל.