מכר צ׳קים ואולץ לשלם את כל סכום

דף הבית » מכר צ׳קים ואולץ לשלם את כל סכום

ב-2017 חברה לניכיון שיקים ביקשה לממש שני צ׳קים על סך 16,900 שקל כל אחד שנמסרו לידיה ולא כובדו. האברך שחתם על הצ׳קים סיפר שמכר אותם לאדם שלישי תמורת כמה מאות שקלים אך האחרון הונה אותו ולא הפקיד לחשבונו את סכומם כפי שהבטיח.
לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי את טענת החברה כי האברך צריך לעמוד מאחורי חתימתו.

ההליכים נפתחו כשחברת ״י.ס. נחמן יזמות״ הגישה לביצוע הוצאה לפועל עבור שני השיקים (עורך דין הוצאה לפועל).
האברך התנגד והדיון הועבר לבית משפט השלום בתל אביב. לטענת האברך, הוא מסר שלושה שיקים לבקשת אדם אחר שהבטיח לו שיעביר לחשבונו את סכום ההמחאות לפני שיגיעו מועדי הפירעון.
הוא הסכים לאחר שהאיש שילם לו עבור כל שיק 300 שקל, הוא הוסיף שעסקאות דומות נערכו עם כמה מחבריו האברכים (חדלות פירעון).

לדבריו, את התשלום על השיק הראשון האיש כיסה אך לא העביר כספים לכיסוי השיק השני. בהיעדר כיסוי הבנק לא כיבד את השיק והוא חזר. בשלב זה הוא פנה לבנק וביקש לבטל את השיק הנוסף.

מכר צ׳קים ואולץ לשלם את כל סכום של 34,000 ₪

האברך, העלה טענת ״כישלון תמורה מלא״ שלפיה החברה לא נתנה תמורה כלשהי בעד השיקים ותפקידה התמצה בגבייה. בנוסף הוא טען שהיא הייתה שותפה להונאה. בנסיבות אלה לדבריו היא אינה ״אוחזת כשורה״ לפי פקודת השטרות ואין לממש את השיקים.

החברה טענה בין היתר כי מדובר ב״שיקים טובה״ (שיקים שבהם החותם משאיל את שמו לאדם אחר בלי תמורה) ולכן למרות שהאברך לא קיבל תמורה על השיקים (למעט עמלה), עליו לפרוע אותם.
היא הדגישה כי בשיקים מסוג זה היא אינה צריכה להוכיח סטנדרט גבוה של ״אוחזת כשורה״ ודי בכך שייקבע שהיא ״אוחזת בעד ערך״ כלומר, שנתנה תמורה בעד השיקים (עורך דין מומלץ לפשיטת רגל).

בית משפט השלום בתל אביב קבע שהחברה אינה ״אוחזת כשורה״ מאחר שהשיקים הגיעו אליה כששם הנפרע ריק והיא הוסיפה את שמה באמצעות חותמת.
עוד נקבע כי אף שאין הוכחה שהחברה הייתה שותפה למעשים, היא לא הוכיחה ששילמה תמורה כלשהי עבור הצ׳קים (פירוק חברה לפי חוק חדלות פירעון).

החברה ערערה על פסק הדין וטענה

החברה ערערה על פסק הדין וטענה שבית המשפט התעלם מראיות המוכיחות שהיא שילמה על הצ׳קים את הסכום הנקוב בהם (בניכוי דמי ניכיון) ומטענתה המרכזית כי הצ׳קים ניתנו "כשיקים טובה״.

השופטת אביגיל כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את עמדת החברה והפכה את פסק הדין של בית המשפט השלום.
היא הבהירה כי מהעדויות עולה בבירור שמדובר ב״שיקים טובה״ שמסרו קבוצת אברכים שהתפתו ב"נזיד עדשים" לתת שיקים שלהם תמורת מאות שקלים בודדים, מתוך אמונה שהסכום יופקד בחשבונם.
לדבריה, ביחס לצ׳קים מסוג זה קובעת הפקודה כי החותם חייב כלפי אוחז בעד ערך ולא משנה אם מקבל השטר ידע בשעה שנטל אותו שהחותם הוא רק צד מיטיב או לא (חוק שיקום כלכלי).
היא הדגישה כי אין הוכחה שהתובעת הייתה שותפה לנטילת השיקים מהאברכים וטענות הזיוף והרמאות לא התקבלו בערכאה הדיונית.
השופטת סיכמה כי החברה הוכיחה שנתנה ערך בעד השיקים ובנסיבות אלה על האברך לעמוד מאחורי חתימתו ולפרוע אותם.

האברך חויב בהוצאות ושכ״ט בסך 10,000 שקל.
יש להיזהר בנתינת שיקים על סמך הבטחה עתידית. מי שמוסר שיק צריך להביא בחשבון שיתכן ויצטרך לפרוע אותו גם אם לא קיבל תמורה והשיק עבר לצד שלישי.

לקביעת פגישת ייעוץ בנושא פשיטת רגל ושיקום כלכלי – לחצו פה.