מס' תיק פש"ר ת"א 2274-06

בעת סיכום צו כינוס הנכסים הושת על החייבת תשלום חודשי בסך של 250 ₪. סכום זה שולם על ידי החייבת במועדו ובמלואו והצטבר בקופת הכינוס
סך של כ-23,000 ₪. בנוסף לכך הצטברו כספים בקופת הפש"ר ממימוש רכוש של החייבת במאות אלפי שקלים ואלה חולקו כדיבידנד לנושיה.
בחלוף כתשע שנים מאז מתן צו כינוס הנכסים הוגשה הבקשה למתן הפטר (מומלץ לקרוא על – תביעות בנקים).

עמדת הנושים:
נושי החייבת מתנגדים בתוקף למתן ההפטר. נטען על ידם לחוסר תום לב של החייבת בהליך פשיטת רגל (תביעת חוב בפשיטת רגל). 
לכך שהחייבת הונתה את נושיה ביצירת הסכם משכון שלגביו נפסק שהוא הסכם למראית עין; לכן אין לתת פרס למעוול במתן הפטר.

עמדת החייבת:
החייבת סבורה שדין ההתנגדות להידחות ויש ליתן לה הפטר מחובותיה (הסדר חובות).
החייבת מגוללת את נסיבות חייה הקשות שיש בהן לטעמה לבסס את קבלת בקשת ההפטר.
בהקשר זה נטען על ידי החייבת שהיא אינה נשואה, אין לה ילדים, עולמה חרב עליה, היא פוטרה מעבודתה בבנק שבו עבדה כ- 27 שנים, אין לה כספים, היא אינה מצליחה למצוא עבודה הולמת, היא נותרה חסרת כל ועובדת בעבודה שולית ומשתכרת בדוחק (חוק חדלות פירעון).
משכך גם נטען שלא תהיה כל תועלת בהמשך ההליך.

עמדת המנהל המיוחד:
המנהל המיוחד תומך בבקשת ההפטר. בהקשר זה מבהיר המנהל המיוחד שיש להיעתר לבקשת הפטר חובות בכפוף להמצאת אישורים על הכנסותיה והוצאותיה של המבקשת. עמדת המנהל המיוחד מבוססת על משך הזמן הרב של ההליך (הליכי חדלות פירעון), על כך שהחובות נוצרו לפני שנים רבות, שלאחר בדיקה ובחינה הסתבר שאין בבעלותה של החייבת נכסים שניתנים למימוש.