fbpx

שיקום כלכלי או הסדר נושים - חוק חדלות פירעון החדש

בחודש ספטמבר 2019, נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
חוק זה מביא עמו חידושים רבים , כפי שנראה בהמשך, ונועד להסדיר את פירעון חובותיו של אדם או תאגיד , הנמצא במצב כלכלי בו אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או התחייבויותיו, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, העולות על שווי נכסיו (חוק שיקום כלכלי).

לחוק דנן מספר מטרות מוגדרות: להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים, ולקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

החוק מחלק את החייבים לשניים, חייבים אשר התנהלותם הכלכלית לקתה בחסר או שנקלעו למצב כלכלי גרוע בעל כורחם – בשל סיבות אשר אינן תלויות בהם, כגון מחלה או פיטורין ,לבין סוג אחר של חייבים אשר מנסים לנצל את הליך פשיטת רגל לרעה, כגון מעשי מרמה או הונאה.סף הכניסה להליכי חדלות פירעון, נקבע על סך של 50,000 ₪ במקרה של חובות של אנשים פרטיים וסך של 25,000 ₪ לחובות של תאגידים.

החוק דנן הופך את ההפטר לחלק מובנה מהתהליך ומאפשר לרוב המכריע של החייבים להיכנס לתהליך של תשלום ושיקום, במסגרתו החייבים יקבלו הפטר תוך 4 שנים, לכל היותר – יתרת חובם תימחק, והם יוכלו לחזור לחיים כלכליים פעילים.

החוק מביא עמו חידוש נוסף אשר מתבטא בהגדלת חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת הכספים. בחלוקת הכספים מתקיים דין קדימה, כאשר המדינה והרשויות המקומיות נהנות ממנו ראשית, ומיד אחריהן נמצאים הבנקים. החוק קובע כי המדינה תוותר על חלק משמעותי מדין הקדימה שלה בחובות, וכתוצאה מכך ייהנו הבנקים מיותר כסף בשל חובות דנן למעמד של נושה רגיל, ולא יקבלו ריבית פיגורים על החובות שאינם בדין קדימה. יתר הנושים יזכו לריבית והצמדה, גם אם אין זה מעוגן בחוזה.

הסדר זה יגדיל ולו במעט את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקה, בהשוואה למצב כיום, בו נאלצים להסתפק במה שנותר לאחר שהמדינה והבנקים מקבלים את חלקם. 

שיקום כלכלי או הסדר נושים

הסדר נושים לפי חוק שיקום כלכלי

המחוקק גיבש אפשרות נוספות להסדיר את החוב וזאת באמצעות הסדר נושים.

חוק חדלות פירעון מאפשר הליך שבו מי שחייב כספים, יכול להציע לנושיו הסדר לפירעון כל חובותיו. בהסדר זה משלם החייב לנושיו כפי יכולתו (לדוגמא 20% או יותר מסך כל החובות) יש אפשרות לפרוס את תשלום החוב לתשלומים במספר שנים.

הסדר חוב יאושר בשלושה שלבים:

  • אישור בית המשפט להעלאת הבקשה להסדר לאישור הנושים בפני הנושים.
  • אישור ההסדר באסיפת נושים בהתאם להצעת החייב ואפשרויותיו לפרוע את החוב.
  • אישור בית המשפט להסדר החוב שהושג עם הנושים.

באם 50% מהנושים אישרו את הצעת החייב להסדר נושים, וסך הכל סכום החוב אותו מחזיקים 50% מהנושים הינו למעלה מ 75% מסך כל החובות, אזי אותם נושים יכולים לכפות את ההסדר על שאר הנושים.
הליך הסדר נושים עדיף בעיקר לאנשים העלולים לאבד את רישיונם בהליך פשיטת רגל, כגון עורך דין, רואי חשבון, מהנדסים, שמאים, מתווכים, קבלני בניין.

הליך הסדר הנושים הינו קצר בהרבה מהליך פשיטת רגל. הליך הסדר נושים אורכו בממוצע כשבעה עד שמונה חודשים, לעומת הליך פשיטת רגל (שיקום כלכלי) שמסתיים לאחר שנתיים עד ארבע שנים מפתיחת הליך.

הליך שיקום כלכלי

ההליכים מתחילים עם הגשת בקשה לפשיטת רגל לממונה על חדלות פירעון ותשלום האגרה (הכל באופן אינטרנטי ומקוון). ההליך מזורז, מקוצר ויעיל יותר מבעבר וכולל את השלבים הבאים:

14.1 הגשת בקשה לחדלות פירעון באתר הממונה – חשוב לוודא שממלאים את כל הפרטים בשדות היעודיים, אחרת הבקשה לא תתקבל. חשוב לציין שהגשת הבקשה כשלעצמה אינה מעכבת את הליכי ההוצאה לפועל הננקטים באותו זמן כנגד החייב, אך ניתן  לבקש לעכב את ההליכים עד אשר תוכרע בקשתו לחדלות פירעון.

14.2 באם ותאושר הבקשה על ידי הגורם המשפטי, יינתן צו פתיחת הליכים בו יוטלו על החייב הגבלות שונות ויעוכבו הליכי ההוצאה לפועל כנגדו. במסגרת הצו יִקָּבַע תשלום חודשי אותו ישלם  החייב .

14.3 תקופת ביניים – התקופה בה יבדקו  הסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, מידת נכונותו לפירעון חובותיו, שיתוף הפעולה שלו עם ההליך וכן יצטרך להגיש דוחות בדבר הכנסותיו והוצאותיו השוטפות.
במסגרת תקופה זו ימונה נאמן שיבצע בדיקה מקיפה בקשר למצבו הכלכלי, כינוס הנכסים שלו וחלוקתם בין הנושים. בתקופה זו גם הנושים יצטרכו להגיש תביעות חוב מגובות במסמכים כדי להוכיח שלחייב יש חוב כלפיהם.

14.4 מתן צו שיקום כלכלי – לאחר תקופה של 9 חודשים שבה בדק הנאמן את מצבו המקיף של החייב בתקופת הביניים מיום צו פתיחת ההליכים, הוא יגיש לממונה\רשם דו”ח ממצאי בדיקה והמלצתו להמשך.
הדו”ח יועבר גם לנושים של החייב. הדו”ח ייבחן ע”ד הגורם השיפוטי, כאשר בדיון ייתן לחייב צו שיקום כלכלי. הצו יכלול, בין היתר – צו תשלומים חודשי לתקופה מסוימת, אופן מימוש נכסי החייב, ההגבלות שיחולו על החייב בזמן תקופת התשלומים, תכנית הכשרה להתנהלות כלכלית ולעיתים רשימת חובות שלגביהם לא יינתן הפטר.

14.5 מתן צו הפטר – בסיום תקופת התשלומים, הרשם ייבחן האם לתת לחייב צו הפטר למחיקת חובות, לאחר שבחן את מידת עמידתו בתנאים שנקבעו בצו השיקום הכלכלי.

לסיכום:
הרפורמה החדשה בפשיטת הרגל יצרה מצב שבו אנשים החייבים כספים יוכלו לשקם את עצמם לאחר תשלום לבעלי החובות וזאת בהתאם ליכולת של מי שחייב כספים.
אדם שאינו יכול לעמוד בחובותיו , חייב להגיש בקשה לשיקום כלכלי כדי שיתאפשר לו למחוק את החובות כנגדו ולהתחיל חיים חדשים.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני פשיטות רגל הבקיא בהליכים אלו על מנת שלא לבצע טעויות העלולות לגרום לחייב לשלם כספים רבים בהליך זה.
עו"ד העוסק בחדלות פירעון מיומן ידע כיצד לגרום לכך שהחייב ישלם סכום מינימאלי עבור חובותיו, וידע לכוון באם עדיף להגיש בקשה להסדר נושים או בקשה לשיקום כלכלי.

הינכם מוזמנים ליצור עימי קשר בדרכים הבאות
או השאירו מספר טלפון ואחזור אליכם בהקדם