תביעות קורונה

בהסדר חובות יש להגדיר מהו היקף החובות של אותו עסק ומה יכולת התשלום הצפויה של העסק שבמסגרתו יוכל להסדיר את החובות.
כלומר אם חובות של עסק הינם בסדר גודל של 1,000,000 ₪ והעסק יכול להסדיר את חובותיו בסך 20,000 ₪ כל חודש, אזי אותו עסק יגיע להסדר חוב עם נושיו לפי מפתח של 2% מהחוב לכל חודש (שבעה שלבים שיעזרו לעסקים קטנים להינצל ממפולת כספית – מאמר כלכליסט).
התחייבות של עסק מעבר ליכולתו לשלם את חובותיו, יכול להביא לקריסת העסק.
לכן יש חשיבות מרובה לניהול משא ומתן תוך ראיה קדימה שמאפשרת דחיית תשלומים באם העסק מתקשה לשלם את חובו. 
חשוב להקפיד כי בסיום תשלום החוב מתקבל אישור של אותו ספק או בעל חוב כי החוב שולם במלואו (עורך דין חדלות פירעון). 

הסדר חובות עם בנקים
הציפיות כי הבנקים יתחשבו בלקוחותיהם בגלל מגפת הקורונה- עומדות להתפוגג במהרה ותביעות קורונה מול הבנקים יגיעו במהרה.  הבנקים ידרשו את מלוא החוב כאשר טענתם תהיה כי מגפת הקורונה אינה סיבה שלא להחזיר את החובות לבנק (תביעות בנקים).
סביר להניח שהבנק יציע ללקוחותיו, המתקשים להסדיר את התשלומים, אשראי נוסף שיהיה בריבית גבוהה בהרבה מאשראי שניתן ללקוח וזאת מהסיבה שהבנק רואה כי הלקוחות מסוכנים שעלולים לא להחזיר את החוב. 
במקרה כזה, יש להתעקש עם נציגי הבנק שלא להעלות את הריבית בגין האשראי, ולטעון שהעסק עצמו לא נפגע ביכולות שלו אלא בגלל השפעה חיצונית ,שתחלוף בעוד מס' חודשים.
חשוב לזכור כי לבנקים יש יכולת לתת אשראים בסכומים גבוהים ולפיכך יש לטעון בהסדר חוב עם הבנק, כי כדי להגדיל את התפוקה של העסק יש לאשר מתן אשראי כדי ליצור הכנסה שתשלם בעתיד הקרוב את חובותיו לבנק (חוק שיקום כלכלי).