תפריט
יותר ויותר ישראלים, שכירים ועצמאיים, עלולים להיפגע מהקורונה הכלכלית, עקב ביטול מענקי קורונה אנשים רבים יכולים למצוא עצמם במצב שלא יוכלו לשלם את חובותיהם ולהגיע של חדלות פירעון.
איך אפשר להימנע מהמצב הזה? ומה החידושים בתיקון לחוק חדלות פירעון?
שר האוצר ליברמן הודיע כי "אם אין סגר – אין מענקים"
נכון להיום יש 2 מסלולים לסיוע כלכלי מטעם המדינה. המסלול האחד הוא מחודש אוגוסט 2021, למתן פיצויי לשכיר שנכנס לבידוד. המסלול השני , מחודש ינואר 2021, לעצמאיים שנכנסים לבידוד.
סכום פיצוי זה הוא שולי ולעצמאיים קשה מאוד להוכיח שאכן נגרם להם נזק כספי בתקופת הבידוד.
שר האוצר אינו נותן מענה לכל אותם עסקים שנפגעים מירידת היקף המסחר, ומהעובדה שאנשים רבים נמנעים להיכנס לחנויות ולקנות.
משתקפת תמונה מדאיגה לגבי שוק העבודה, שכולל גם מאות אלפי עצמאים שמצבם של רבים מהם בכי רע, בייחוד לאור הצפי לסגירה של אלפי עסקים בחודשים הקרובים. המשמעות: יותר ויותר עצמאיים עלולים שלא לשלם את חובותיהם. אם גם לא יצליחו להגיע להסדר מול הנושים באופן עצמאי, או דרך ההוצאה לפועל, הם עלולים למצוא את עצמם במקום שהוא המוצא האחרון בהתמודדות מול חובות: פשיטת רגל, או בשמה הרשמי, חדלות פירעון.
בשנת 2021 היה זינוק במספר הבקשות לפשיטת רגל שהגיעו ל 60 אלף בקשות בשנה.
מדובר בטלטלה אישית ומשפחתית גדולה לאנשים המעורבים, שיש לה השלכות כלכליות רחבות, שכן במרבית המקרים בחדלות פירעון מוחזר רק חלק מהכסף לנושים.
בעבר, מרבית חדלי הפירעון היו עצמאים, אך בשני העשורים האחרונים התהפכה המגמה, וכיום הרוב הם שכירים. ככל הנראה הסיבה לכך היא קלות היתר בנטילת הלוואות צרכניות ממגוון גורמים. הבקשות כולן מוגשות לממונה על חדלות הפירעון.
חובות של עד 150 אלף שקל מטופלים ברשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל), ובסכומים גבוהים יותר, שאלה הן רוב הבקשות (75%) אצל הממונה על חדלות הפירעון, בשיתוף בית משפט שלום (עורך דין לענייני פשיטות רגל).
חדלות פירעון הוא מה שנקרא בעבר פשיטת רגל, ובפשטות – מצב שבו אדם לא מסוגל לפרוע את חובותיו, ושבו סך החובות עולים על סך הנכסים. במקרה כזה, לאדם יש זכות לבקש את הגנת החוק מפני נושיו.
מהעבר השני של המתרס, האדם החייב מתחייב לעמוד בתוכנית של החזרים כספיים, כמידת יכולתו ונכסיו. אם האדם החייב עומד בתוכנית ובתנאים שהוצבו בפניו, הוא יקבל בסוף ההליך "הפטר", כלומר פטור מחובות.
שמו המלא של חוק חדלות פירעון החדש, הוא "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", ולא בכדי. אחת ממטרות החוק, מעבר לעניין הגבייה המקסימלית מהחובות לטובת הנושים, היא שיקום החייב והחזרתו לחיים הרגילים.
החוק החדש קובע שההליך יכול להתקיים מקסימום ארבע שנים. הוא מתחיל בהגשת בקשה לחדלות פירעון ואחריה הממונה מאשרת, או לא, צו פתיחת הליכים. "ואז שעון הארבע שנים מתחיל לעבוד".
זה השלב שבו החייב מקבל את הגנת המדינה מפני נושיו והיא ממנה לו נאמן. תפקידו הוא לקבל את תביעות החוב, מצד אחד, ולעמוד על נכונותן, ומצד שני לבדוק את כל העניינים הפיננסיים של החייב כדי להעבירם לקופה שממנה אפשר לשלם לנושים (חוק שיקום כלכלי). כמובן שלא כל הסכום מוחזר, והחזר שכיח הוא של כ-20% מסך החוב.
בתקופה הזו, שמוגדרת כתקופת בדיקה, לחייב אסור לנסות ולפרוע את חובותיו עצמאית מול הנושים, וכן הוא צריך להפריש סכום חודשי לקופת נשייה ולדווח על הוצאותיו והכנסותיו. בתקופה הזו גם מוטלות עליו מגבלות כמו צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור ייסוד או ניהול חברה ואיסור שימוש באשראי, והן ממשיכות עד סוף ההליך (הסדר נושים).
כעבור שנה עד שנה וחצי, הנאמן ממליץ לממונה על תוכנית פירעון להמשך התקופה – שלוש השנים הנותרות – עבור החייב. הדוח מוגש לבית המשפט ולנושים, ואם בית המשפט מאשר, אז החייב מוכרז כחדל פירעון. זהו צו השיקום הכלכלי. אם כעבור שלוש שנים יעמוד בכל התנאים, יקבל את ההפטר – כלומר, הפטור מהחובות (הפטר חובות).
עקב ביטול מענקי קורונה חובותיו של כל עסק שאינו חברה בע"מ מוטלים על בעליו. אלא שגם במקרה של חברות בע"מ לעתים קרובות החובות מגיעים בסוף לבעל החברה, כי הוא זה שחתום על ערבויות שניתנו בעבור החברה בבנק, למשל (חשבון בנק מוגבל).
בכל מקרה, חוק חדלות פירעון מתייחס גם ליחידים וגם לחברות בע"מ ותאגידים. רק שבמקרה של חברות, ובעיקר חברות גדולות, ההליך מתנהל באופן שונה, כאשר העניין שעל הפרק הוא אם כן או לא לפרק את החברה.
גם כאן הגורם שמלווה את ההליך הוא הנאמן שמתמנה ע"י ביהמ"ש (פשיטת רגל).
מניעה: מה ירחיק מחדלות פירעון?
בדיוק באותה השיטה שמאפשרת להימנע ממצב של חובות בהוצאה לפועל: דרך התנהלות כלכלית שקולה ואחראית. לא פעם אנשים מגיעים לחדלות פירעון אחרי שגלגלו הרבה מאוד הלוואות במשך שנים (עורך דין פשיטת רגל).
כעת, עם קיומו של החוק וקיומו של דירוג אשראי לכל אחד מאתנו – ציון שמייצג את הסיכוי שנחזיר את ההלוואות – נותני אשראי לא ימהרו לתת הלוואה לפני שבדקו את הציון, והבינו דרכו איך אנחנו מתנהגים כצרכנים פיננסיים.
שיטה נוספת היא שיטה שבה מקפידים סכום ההלוואות מהבנקים, וכרטיסי האשראי, אינו עולה על שווי הנכסים של העסק או של החברה (חשבון מוגבל השלכות).
לעצמאים ולשכירים כדאי תמיד לפתוח חשבון נוסף בבנק אחר מהבנק שבו מתנהל החשבון העסקי או השוטף . מצב זה מביא לכך שבאם הבנק מחליט להפסיק לתת לך אשראי, אזי ניתן להפעיל במידית את החשבון השני.
קיימת אפשרות נוספת במקרה שבו נקלעתם למחסור במזומנים והבנק אינו מאפשר לכם לקבל הלוואות נוספות – פנייה לקבל הלוואה מהחברה שמחזיקה את קופת הפנסיה שלכם תשמח לתת לכם הלוואה תוך שיעבוד קופת הפנסיה.
כאשר נקלעתם לחובות בגלל ביטול מענקי קורונה ואתם מקבלים "מכתב איום" מהבנק, חשוב להתייעץ עם עו"ד הבקיא בדיני חדלות פירעון ופשיטת רגל על מנת לדעת כיצד לפעול ולמנוע נזקים (ביטול חשבון מוגבל בבנק).
לקבלת ייעוץ משפטי התקשרו עכשיו!
לקבלת ייעוץ משפטי התקשרו עכשיו!
סניף מרכז
ר"ח ז'בוטינסקי 7, רמת גן
מגדל משה אביב, קומה 53
סניף ירושלים
שלומציון 18, ירושלים
זקוקים לייעוץ משפטי בהול?
השאירו פרטים ואחד ממתמחי
יצרו עמך קשר עוד היום.
כל הזכויות שמורות לרונן מטלון - עורך דין פשיטת רגל © - כל התוכן באתר אינו מהווה כל סוג של תחליף לייעוץ משפטי.
UPLEAD- קידום אתרים אורגני בגוגל