חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי- לאלו חובות לא ניתן הפטר מוחלט?

א. תשלום עונשי – החרגתו של תשלום עונשי מההפטר נובעת מהתכליות שבסיס הטלתם של התשלומים העונשיים. הכוונה לתשלומי קנסות על עבירות תנועה וכדומה.

ב. חוב שנוצר בדרך מרמה, או חוב הנובע מעבירת גניבה, או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 – הטעם לאי-מתן הפטר מחוב שנוצר בדרך מרמה, הוא שלא יהיה זה צודק לפטור את היחיד מחבות שנוצרה במרמה, שאחרת יצא חוטא נשכר. חוב זה הוכר כחוב שאינו בר-הפטר גם לפי פקודת פשיטת הרגל. החוק המוצע מבקש לכלול בסעיף זה עבירות חמורות נוספות שלא מוצדק לפטור את החייב מחובות שנוצרו בשלהן בשל העדפת האינטרס הציבורי. ביהמ"ש קבע בפסיקה נרחבת עניין זה (ראו לדוגמא: ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (11.01.15)).

ג. חוב מזונות – בקשר לחוב זה קיים אינטרס חברתי הגובר על אינטרס שיקומו של היחיד. ביהמ"ש רואה את טובת הילדים שהאינטרס שלהם גובר על האינטרס של החייב. ישנם מקרים בודדים בהם ביהמ"ש מאפשר לקבל הפטר מתשלום מזונות. למשל פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בעניין פש"ר (ת"א) 1253/06 גמזו נ' הכנ"ר (02.09.13), וכן פסק-דינו של בית-המשפט העליון ב- ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (03.05.15) שהותיר פסק-דין זה על כנו);

ד. סוג נוסף של חוב שמוצע שבית-המשפט יוכל להחריג מתחולת ההפטר, הוא חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לנפגע עבירה לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). במקרים רבים האינטרס החברתי והציבורי בתשלום חובות אלה גובר על האינטרס שבשיקום החייב, אך לא ניתן לקבוע זאת באופן קטגורי. לכן מוצע להקנות לבית-המשפט סמכות לקבוע אם חובות אלה ייכללו בהפטר אם לאו, בהתאם למהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה ונסיבותיה. יודגש, כי אם חוב הפיצויים לנפגע עבירה הוא בגדר חוב שנוצר בדרך מרמה או כזה הנובע מעבירת גניבה או עבירת מין או אלימות חמורה, הרי שבכל מקרה לא יחול עליו ההפטר כמפורט לעיל.

על מנת לקבל יעוץ משפטי מקיף כדי למנוע שחובות מסוימים לא יכנסו לסעיף 175 לחוק, יש לפנות למשרד עורכי דין הבקי בענייני חדלות פירעון, שיקום כלכלי, פשיטת רגל, על מנת שיבחן את החובות ויגרום לכך כי לא יהיו חובות שלא יבוטלו.